ככה לומדים היום פוטושופ

רועי, למה בעצם ללמוד שלוש תוכנות בקורס אחד? מה רע ב"סתם" קורס פוטושופ? 

"כשאני רוצה לענות על השאלה הזו בקצרה אני אומר שפוטושופ זה בשביל ללמוד ללכת, אילוסטרייטור בשביל לרוץ ואינדיזיין בשביל לרקוד - ואם אתה יודע רק ללכת אתה לא תגיע רחוק". 

"השילוב של שלושת הכלים האלה יכול להוות בסיס להזנקה של קריירה. קריירות מתחילות הרבה פעמים או מ-Baby steps או שמתחילים כביצועיסטים, אבל גם בשלבים הראשונים שליטה בכל שלוש התוכנות נותנת יתרון. כיום, כשאתה רוצה להתקבל לעבודה ומה שאתה יודע זה רק פוטושופ זה לעיתים קרובות לא מספיק".

אבל זה לא באמת ללמוד מקצוע, נכון? השליטה הטכנית בתוכנות היא רק מרכיב אחד. 

"אנחנו מסבירים לתלמידים שהשליטה בשלוש התוכנות של אדובי היא התחלה נהדרת, אבל רק ההתחלה. ממילא, ברגע שהגעת לשליטה בתוכנות אתה כבר מבין שאתה לא יודע הכל - מצד שני, זה ידע שיכול להיות בסיס איתן להתפתח ממנו".

"היום, רוצים בזה או לא, רובנו נדרשים להמשיך ללמוד לאורך כל החיים המקצועיים שלנו. הקורס, שנותן את הבסיס לא רק לתוכנות אלא להבנה של אדובי, של עיצוב גרפי, של מתודולוגיה, הוא התחלה ל-Lifelong learning".
 

הקורס שלנו הוא גם אסינכרוני - כל השיעורים מוקלטים והסטודנטים שלנו יכולים לצפות בהם מחדש כשהם עושים שיעורי בית או כשהם זקוקים לרענון בנושא כלשהו, אפילו שנה אחרי

ואיך משפיע על הקורס הרקע שלכם (המרצים) כמעצבים?

"מה שמיוחד בקורס הוא לא רק מה שאנחנו מלמדים אלא גם איך אנחנו מלמדים. זה לא קורס טכני אלא קורס עיצובי וטכני, ולכן יש חשיבות לזה ששלושתינו מעצבים רב-תחומיים".

"קטי (שפר) ואני למדנו עיצוב תעשייתי ושנינו עובדים גם בתקשורת חזותית וגם בעיצוב ממשקים, וגם מלמדים סטודנטים לעיצוב תכשיטים בשנקר. מלי (נווה) באה מעיצוב טקסטיל אבל גם היא עברה לתקשורת חזותית ומלמדת איתי במחלקה לעיצוב טקסטיל". 

"הרב-תחומיות מאד רלוונטית וחשובה. אם מישהו מגיע מכיוון אמנותי אז למורה 'טכני' או אפילו מורה סופר מקצועי שמגיע מתקשורת חזותית, יהיה קשה להכיל את זה".

"לשלושתינו יש הרבה ניסיון מקצועי בשטח, וגם המון ניסיון בהוראה, וחלק מהעניין הוא להבין שכל תלמיד מגיע עם אוריינטציה שונה וצרכים שונים ואנחנו כמרצים יכולים לתת לו כלים להתפתח בכיוון שמתאים לו". 

מגיעים אליכם גם הרבה בוגרים של לימודי עיצוב, נכון? האם בעצם לא יותר הגיוני לעשות קורס כזה כשכבר יש לך רקע בעיצוב?

"לפעמים הגיוני לעשות את המסלול ההפוך - יש אנשים שנרשמים לקורס כדי לבדוק האם הם בכלל רוצים ללמוד תואר ראשון בעיצוב".

"לימודי תואר ראשון עולים הרבה כסף, מצמצמים את מספר השעות שאתה יכול לעבוד. זו התחייבות גדולה - ומה אם יתברר לי שאני לא אוהב את זה? 30% מהאנשים שעושים תואר ראשון בארץ מפסיקים (או מחליפים) אחרי השנה הראשונה".

"למי שחושב לעשות תואר ראשון בתקשורת חזותית, אמנות, אפילו עיצוב פנים, הקורס הזה יכול לתת יופי של דיאגנוזה. בסוף הקורס תוכל להגיע למסקנה שזה לא בשבילך; מצד שני, אם התברר לך שהקורס הוא מאד בשבילך אז תקבל את המיומנות ליצור תיק עבודות. חלק מהסטודנטים יוצאים עם עבודה טובה אחת או יותר מכל אחת מהתוכנות לתיק העבודות".

"בחלק מהמקרים תואר ראשון בעיצוב ממילא דורש ממך להגיע עם ידע בתוכנות. לפעמים אפשר לקבל פטור מקורס וגם כשלא אז כבוגר הקורס שלנו אתה מגיע לשם עם 'edge'".

ישנם אנשים שאין תואר שבאמת מתאים להם, שהם על התפר בין תחומים. לימודי חוץ בכלל והקורס שלנו בפרט מאפשרים להם לתפור לעצמם הכשרה שמתאימה להם

עבודות של בוגרי הקורס:

ואפשר להתקדם מקצועית גם בלי תואר בעיצוב?

"יש תלמידים שאומרים בפירוש: אני לא רוצה תואר. גדול עליי מבחינה תקציבית, מבחינת זמן פנוי, זה ייקח ארבע שנים והשוק יכול להשתנות בזמן הזה. ישנם אנשים שאין תואר שבאמת מתאים להם, שהם על התפר בין תחומים. לימודי חוץ בכלל והקורס שלנו בפרט מאפשרים להם לתפור לעצמם הכשרה שמתאימה להם". 

"באופן כללי יותר, בתחומי העיצוב יש הרבה אנשים שאין להם השכלה פורמלית. עדיין מקובל להיות שולייה של מעצב גרפי וללמוד ממנו. ויש אנשים שפשוט מקימים עסק ומתחילים לעבוד".

"מעבר לזה שלא כולם עושים את הקורס כדי לעסוק בתחום. יש בוגרים שהמשיכו לתחומים קרובים או אפילו ממש שונים, וכשפגשתי אותם בדיעבד אמרו שהקורס פתח אותם לדברים שונים, טכנולוגית, יצירתית, אתגרית".

"עוד קהל שמגיע לקורס הם מנהלי שיווק שצריכים להמחיש את הרעיונות שלהם כדי שהביצועיסטים יוכלו לבצע, או כדי לדעת אם קבלני משנה שלהם גובים מהם סכום הגיוני".

לא כולם עושים את הקורס כדי לעסוק בתחום. יש בוגרים שהמשיכו לתחומים קרובים או אפילו ממש שונים, וכשפגשתי אותם בדיעבד אמרו שהקורס פתח אותם לדברים שונים, טכנולוגית, יצירתית, אתגרית
 

בשנים האחרונות יש בתחום שלכם אינפלציה של קורסי אונליין "א-סינכרוניים" (שיעורים מוקלטים מראש). מה היתרון היום בקורס סינכרוני כמו שלכם?

"קודם כל, הקורס שלנו הוא גם אסינכרוני - כל השיעורים מוקלטים והסטודנטים שלנו יכולים לצפות בהם מחדש כשהם עושים שיעורי בית או כשהם זקוקים לרענון בנושא כלשהו, אפילו שנה אחרי. זה חשוב, כי אצל הרבה אנשים רמת הריכוז לא אחידה - כי בעיות קשב וריכוז, כי עייפים, כי הבנזוג או הילד קרא להם, כי פתאום האינטרנט נפל".

"לגבי קורסים שהם רק אסינכרוניים - יש ביניהם קורסים מעולים, אבל הם דורשים יכולת למידה מסוימת ויש אנשים שזה לא עובד להם. הם דורשים כישורי שפה שלא לכולם יש". 

"גם האינטראקציה חשובה. לפעמים אתה נתקע על משהו, עוקב אחרי ההוראות ופתאום משהו לא עובד ואתה מנסה שוב ושוב ומשתגע. ברגעים כאלה היה עוזר לו יכולת לשאול מישהו מה לא בסדר ושהוא יענה לך 'אה, יא גנוב, אתה עם Caps Lock'". 

"כשאתה לומד בקבוצה אתה בד"כ יכול לקבל תשובה מייד, בזום או בקבוצת הוואצאפ שפועלת במקביל. מלבד מרצה שאפשר לדבר איתו, התלמידים/ות עוזרים אלה לאלה וגם נותנים פידבק על עבודות, והתוצאה היא התקדמות מהירה יותר של כולם". 

איך עברתם את המבחן של מעבר לאונליין? 

"בענק". 
 

כשאתה לומד בקבוצה אתה בד"כ יכול לקבל תשובה מייד, בזום או בקבוצת הוואצאפ שפועלת במקביל. מלבד מרצה שאפשר לדבר איתו, התלמידים/ות עוזרים אלה לאלה וגם נותנים פידבק על עבודות, והתוצאה היא התקדמות מהירה יותר של כולם
 

בעצם, בתקופת הקורונה עברתם לאונליין ומעולם לא חזרתם - אתה לא מרגיש שהפסדתם משהו? לא חסר לך המפגש הפיזי עם אנשים? 

"אני מאוד אוהב ללמד פרונטלית, ועדיין עושה את זה במסגרות אחרות, אבל יש לזה כמה חסרונות". 

"המעבר לאונליין היה קשה מאד בתחילת הקורונה, אבל היום? אנחנו מאסטרים בזה! אני יודע להצחיק, אני יודע לראות שמישהו לא מרוכז, אני יודע להשתלט על המחשב ולפתור לך בעיות מרחוק, אני יודע להשאיר את רמת העניין - שזה נורא קשה, הקשב הולך ויורד ויש Zoom fatigue. אבל כבר השתלטנו על כל זה".

"אחרי הקורונה כולנו הבנו שלנסוע זה בזבוז זמן אדיר. לומר שלא שמחתי לפגוש את התלמידים? שמחתי. אבל בתקופה הפרונטלית אנשים היו מגיעים עייפים אחרי שעה וחצי ברכבת, לא מספיק מרוכזים, בורחים בסוף השיעור כדי להספיק לנסוע חזרה". 

"האונליין שובר את האפליה הגיאוגרפית, זה כבר לא 'מחדרה עד גדרה'. היו לי תלמידים מכרמיאל והיו מעומר, ומדי פעם קורה שתלמידים מצטרפים לשיעור כשהם בכלל בחו"ל, בטיול". 

"זה שיעור וירטואלי אמיתי ואנחנו מפיקים ממנו את המקסימום. אני שם מוזיקה, אנחנו מקליטים, אנחנו מריצים קטעים, נהנים...".

אני מבין שלמרות שאתה עושה את זה הרבה שנים אתה עדיין נהנה מזה...

"אני מלמד כבר 18 שנה וזה הסם שלי. אני חולה על זה, מאד מאד נהנה".