יש משחקים בגטו: בעקבות צעצועי השואה

"הדבר החשוב אינו עם מה משחק אדם, אלא כיצד הוא עושה זאת ומה הוא חושב ומרגיש בעודו משחק", כך כתב המחנך, הרופא, הסופר, ההוגה ואיש הרוח יאנוש קורצ'אק בספרו "כללי החיים". מפגש מרגש במוזיאון "יד ושם" בין סטודנטים, מרצים ובוגרים של התוכנית להמצאת צעצועים עם יהודית ענבר - אוצרת המוזיאון, חוקרת ואספנית של צעצועים ומשחקים של ילדים מתקופת השואה - סיפק חיזוק נוסף לתובנות מדויקות אלו.

מתוך 6 מיליון יהודים שנרצחו בשואה, מיליון וחצי היו ילדים, מתוכם שרדו אלפים בודדים בלבד. ענבר, שבין היתר אצרה את התערוכה המצליחה "אין משחקים ילדותיים", סיפרה לחברי הקבוצה שהגיעו לביקור משנקר כי "המשחק והיצירה של ילדים בתקופת השואה נוגעים למעשה במהות המשחק ובצורך הבסיסי של כל ילד לשחק, לא משנה היכן ומתי". בהקשר זה הוסיפה כי "למעשה הילדים באותה התקופה הפכו את המשחק לאמצעי הישרדות, והוא היה חשוב להם לא פחות ממזון ומדברים אחרים שבלעדיהם לא ניתן להתקיים".

הקשר עם ענבר נוצר בעקבות כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ אודות מפתחת הצעצועים טל שרייבר, המובילה את התכנית הייחודית לעיצוב ופיתוח משחקים במחלקה ללימודי חוץ של שנקר. על הביקור ב"יד ושם" סיפרה שרייבר כי "לעוצמת רגשות כזאת לא ציפינו באמצע היום. פגשנו אישה מרשימה ויוצאת דופן, כשיותר מהצעצועים עצמם התרגשנו מהסיפורים סביבם ומהדרך בה הגיעו למוזיאון - כל אחד מהם מגלם עולם ומלואו".

"מאחר וכולנו חיים את עולם הצעצועים והמשחקים", הוסיפה שרייבר, "יהודית הרגישה מיד כי אנחנו מצויים בתוך הסיפורים יחד איתה, מה שאיפשר לה לספר על דברים ותהליכים שנראה שלא דיברה עליהם בעבר. מעבר לכך, מה שהחל בפגישת היכרות הפך לדיאלוג מפרה ומרתק ויהודית הצהירה בפנינה כי היא מתכוונת ליישם כמה מהרעיונות וההארות שנשמעו מחברי הקבוצה".

בעקבות צעצועי השואה

פורסם ע"י שוקי בתאריך 26/8/2015

פוטושופ, אילוסטרייטור ואינדיזיין

תוכנות עיצוב

לימדו לעומק את התוכנות הפופולריות מבית Adobe, עם מרצים מנוסים מהסגל האקדמי של שנקר

28 מפגשים, סה"כ 112 שעות אקדמיות